Tuesday, April 9, 2013

הסדנא למוסיקה וטכנולוגיה מארחת את ערן זקס - 14.3.13

לרטוט אל מעבר לתפיסה

ערן מגיע מרקע קלאסי ירושלמי, גדל בבית של מייסדי התזמורת הסימפונית ועובד כעורך התוכן של התזמרת הסינפונית ירושלים, רשות השידור. זה חשוב לציין כי התפיסה שבה הוא פועל מאוד קשורה לתפיסה קלאסית, הוא מחשיב את עצמו כאומן סאונד. כל מה שהוא עושה ממוקם בתוך השדה הקלאסי בעיניו. אומנות סאונד לדעתו, זוהי אמנות שמתעסקת בשאלות על הסאונד עצמו כמדיום.
נמשך בילדותו לסגנון של רוק ומטאל, עזר ופעל בעשייה חברתית בסגנון. עד שהתגייס לצבא ושם הוא קיבל המון ידע בהבנת אותות ואיך לעבוד איתם. אחרי הצבא הוא הקים מיני אולפן ביתי, ומאז הוא התחיל להתעסק בסאונד. אחת ההשפעות המרכזיות עליו הייתה מוזיקה מודרנית ומוזיקה של ה מאה ה- 20. מתוך החקירה של המוזיקה המודרנית הוא נתקל באופן הפקה באולפן שמשלבת את האולפן ככלי יצירתי, תפיסת הסאונד ככלי שמאפשר התעסקות יצירתית וביטוי אומנותי. ההשפעה של הפוסט-רוק של שנות ה- 90 היו מקור מרכזי להשראה.
הוא התחיל לבדוק את גבולות היכולות של האולפן מבלי להתמקד בלהקליט מלא דברים וכלים חיצוניים. הוא נמשך לדמות מסוימת בשם גורדון מומה, שעבד כמהנדס מערכות קול לתעשיית הבידור באמריקה בשנות ה- 50. אין מה לדבר על ציוד שאנחנו מכירים כיום שפשוט לא היה קיים אז. לא איקוולייזרים לא מיקסרים ולא שום כלי שמאפשר הקלטת סאונד ועיבוד בצורה שאנחנו מכירים, ולכן היה לטכנאי הסאונד שיש להם ידע בחיווט ואלקטרוניקה תפקיד משמעותי ביצירה ובהגשה של המוזיקה. מה שהוא עשה היה לבנות מערכות מתוך תפיסה שמה שהוא בונה אמור לייצר בסיס להעברת רגע שבו נוצרת יצירה אומנותית באופן הכי טוב.
הוא לא מבדיל בין פרטיטורה שמכתיבה הלך של פעולות חברתיות לבין הוראות לעיצוב מערכת סאונד, כאופן יצירתי שאינו נפרד מתוך יצירה מוזיקלית. בעקבות העבודה עם מומה ג׳ון קייג׳ הגיע למסקנה שמוזיקה בעצם היא פעולה של מערכת על איזשהו סובייקט שתופס אותה. מערכת יכולה להיות יחסים של מתחים חשמליים למשל, יחסים מוגדרים של תדירויות שאת הסדר ביניהם מתווה אלגוריתם כלשהו כמו סולם מוזיקלי. בעקבות התפיסה הזאת מתעוררים מלחינים שכותבים מתוך הכרה במערכת גדולה יותר של כלים ומערכות איתן ניתן להגיש מוזיקה לסובייקט. אם מסתכלים על היצירות והמעגלים שגורדון מומה בונה עבר ג׳ון קייג׳ אפשר לראות שהן מערכות שאינן צפויות ולא מאפשרות תמיד לראות את הקשר בין הפעולות המכאניות שהמפעיל יעשה על המערכות לבין התוצאה הנשמעת.
ערן, מתוך משחק עם האלקטרוניקה של המיקסרים הצליח לייצר מצב שבו התוצאה הסונורית לא ממש צפויה, ממש בדומה למומה. הוא לקח מיקסר ושיחק עם חיווט הערוצים שבו כך שנוצר מיקסר ללא שום כניסה ממקור קול חיצוני, כך נוצר ה- No Input Mixer. הוא ייצר מצב שיש לו במיקסר מעגלי פידבק פנימיים, ובעזרת שימוש בקומפרסורים הוא מונע משריפה של הערוץ וגם בשביל שינוי צורת הגל של הפידבק שנוצר.
חשוב להציג את מפרט הציוד אתו עובד זקס:

  • המיקסר ה״משופר״ ללא מקור חיצוני לצליל (No Input Mixer).
  • קומפרסור זול.
  • Ring modulator של Moog.
  • אפקט פילטר העוקב אחר מעטפת הצליל (Envelope filter) בשם Meatball.
אחרי 15 שנה, המערכת שהוא פיתח נחשבת בעיניו ככלי נגינה לחלוטין שלפעמים הוא גם הרמוני והוא גם פיתח עם הזמן שפת גוף וטכניקות לשליטה בכלי.
לגבי בעיית הקהל והמוזיקה המודרנית – לדעתו כאליטיסט לא מאמין שיוצר צריך לשים סייגים בפני החזון האומנותי שלו, אך מאידך האופן שבו הוא מבין את המדיום הזה של מוזיקה אלקטרו אקוסטית מאולתרת הוא מספק מספיק עניין בשביל שקהל יוכל להתרגש מהמוזיקה הזאת, וכך גם יספק דרך כניסה לאנשים שלא בהכרח מעניין אותם רבדים מדעיים וטכניים של האומנות שלו.
יצא לו לנגן עם להקתו Cadaver Eyes בתחנת רדיו גדולה בשם WFMU. להקתו Lietterschpich מופיעה עם מוזיקה קיצונית מאוד, ו״למרות זאת״ זוכה לקהל מאזינים רב.
כאומן סאונד, המונח סאונד כולל את הצליל על היבטיו הרבים. גובה הצליל הוא היבט אחד של הצליל, אבל הוא לא הבלעדי. מוזיקה קלאסית נכללת בתחום של המוזיקה המודרנית, אבל היא כמו אבן על הגב מבחינת הפן התרבותי והעידון שהיא דורשת בשביל לנגן אותה, היא שמה את עיקר הדגש שלה רק על גובה הצליל והרבה פחות על שאר הפרמטרים. המוזיקה שערן מייצר מכוונת להשפעה על מצב התודעה והמצב הפסיכולוגי של המאזין בעזרת סאונד. ההבנה שהרמוניה היא הבדל בין יחסים של תדרים שונים המתנגנים בו-זמנית היא מורחבת בתפיסה של ערן, היא הופכת להיות גמישה יותר ומתייחסת לכל התדרים שאפשרי לייצר, לא משנה עם איזה כלי או הפרעה חשמלית.
כתב: טל ברוכשטיין taaalb@gmail.com